הסדרים לגיל הרך

 

יצחק ספורטא

 

 

הגיעה שעת התקציב ובשבועות הקרובים כולם יתחילו לדון בסעיפיו השונים. יאמרו גם כמה מילים על חוק ההסדרים והשינויים המשמעותיים יותר ופחות שנכללים בו. כנראה שיהיה בו גם סעיף קטן שדוחה יישומו של חוק בן שני סעיפים שנושאו הרחבת לימוד החובה חינם שכיום מתחיל בגיל 5 לגיל 3.  

חוק ההסדרים הוא המצאה מיוחדת המאפשרת למחוקקים התחמקות מיישום חוקים כמו התיקון מספר 16 לחוק לימוד חובה, חוק עיירות הפיתוח, וכבר נשמעים צלילים שרומזים על כך שגם חוק הדיור הציבורי, שנחקק ב-19באוקטובר 1998, יקבל טיפול זהה. חוק ההסדרים, שבשנה שעברה הוחלף שמו ל"חוק להגברת הצמיחה והתעסוקה ולהשגת יעדי התקציב", במחשבה שמילים חשובות יותר ממעשים, הביא לנו, כידוע, צמיחה שאין שנייה לה בשנת התקציב הנוכחית. החוק הזה, בלי להתייחס לשמו, מצורף לחוק התקציב וכוונתו לשנות חוקים לצורך התאמתם לתקציב. 

עם השנים חוק זה קיבל חיים משל עצמו והתרחב לכלול נושאים, שהקשר שלהם לתקציב קלוש או שאינו קיים כלל. השנה, למשל, רוצה שר האוצר לכלול בו סעיף שנוגע להכרזה על שביתות, ובו יצוין שכדי לעשות זאת חייבים חברי האיגוד להצביע בעדו. אין ספק שלסעיף זה אין שום קשר לתקציב. גם יו"ר הכנסת מסיבותיו הציע לחזור למתכונת צנועה יותר של שימוש בכלי זה. נוצר הרושם, שבאמצעות חוק ההסדרים, מנסים לשנות סדרי חיים גם בזמן וגם בדרך שאינם מאפשרים דיון מעמיק ומשמשים מעין דרך עוקפת חקיקה ראשית. כידוע, בחקיקת חוק רגיל, הדרך היא ארוכה. שלוש קריאות וביניהם דיונים נרחבים בנושא החוק בוועדות הכנסת השונות. בחוק ההסדרים אין זמן ואי אפשר לעבור תהליך זה, וכך יש תחושה של מחטפים בנושאים שיש להם, לא פעם השלכות על חייהם של אזרחים רבים. בהמשך, אציג דוגמה לשימוש שנעשה בחוק זה כדי לדחות יישום חוק שחשיבותו רבה, כיון שנוגע ישירות לנושא החינוך לגיל הרך. כיום, הורים לילדים בני שלוש נאלצים לשלם שכר לימוד הגבוה משכר הלימוד באוניברסיטאות, או ששולחים הם את ילדיהם למערכת החינוך הפרטית, כביכול, של ש"ס.

השכלה או חינוך נחשבים לאחד הנושאים החשובים ביותר בהשקעה הממשלתית במה שנקרא איכות ההון האנושי. ההנחה היא שאנשים משכילים יותר הם פרודוקטיביים יותר ובפועלם משפיעים על הכלכלה של החברה כולה. כפועל יוצא, אנשים משכילים יותר משתכרים בממוצע יותר מאלו שיש להם פחות שנות השכלה. כמובן שהדרך בה מתחלקת ההשכלה בקבוצות האוכלוסיה השונות משפיע  משמעותית על אי - השוויון בחברה. אפשר להסתכל גם על השכלה כהשקעה בתשתיות, שעל פי התפיסה הכלכלית היא השקעה כדאית. כאשר אחד הממדים העיקריים של הצלחה כלכלית של מדינה הוא איזון תקציבי מאבדים את ההבחנה בין השקעה פרודוקטיבית להשקעה שאינה כזאת. אם החשבונאות של המדינה הייתה נעשית באותה דרך של חשבונאות של ארגון כלכלי היה אפשר להימנע משוויון ערך זה של השקעות, ואז לא היה צריך להצדיק כל הוצאה בנושא החינוך כאילו הייתה בזבוז משאביה היקרים של המדינה.

בכל מקרה, אם השכלה היא חשובה גם לכלכלה וגם לחברה, יש לשער שהשכלה צריכה להתחיל בגיל צעיר. בשנת 1949 קבעו שגיל 5 הוא הגיל המתאים. לא אפתח כאן את הסיבות שהביאו לחקיקה זו. יותר מכך, בחוק לימוד חובה 1949 נקבע שהוא חל על תלמידים עד גיל 14. מאז הוא שונה לכלול נערים ונערות עד גיל 16. לא כך נעשה לגבי הגילים הצעירים. ב- 1982 הציע ח"כ בר זוהר הצעת חוק שנועדה לשנות את גיל ההתחלה לחוק לימוד חובה לגיל 3. בהסבר להצעה טען בר זוהר שחוק כזה יועיל, בין היתר לסתימת פערים חינוכיים בין תלמידים הבאים מרקע חברתי וכלכלי שונה. חוק זה נתקבל בכנסת ב- 1984 ונקבע שיתחילו ביישומו ב- 1986 וישלימו אותו ב- 1992. בפעם האחרונה שהסתכלתי ביומן ראיתי ששנה זו חלפה עברה לה. האם הרשות המבצעת אינה מקיימת את חוקיה של הרשות המחוקקת? לא סביר בדמוקרטיה הישראלית המפותחת. ברור שנמצאה דרך אחרת כדי לא לקיים את החוק כלשונו. הדרך הסבירה ביותר היא לחוקק חוק חדש שמשנה את החוק הקודם, ואכן כך נעשה בממשלת הרוטציה של שמעון פרס שם שינו את זמן התחלת יישומו של החוק ל- 1989. יש לזכור, ש- 1985 הייתה השנה בה בוצעה התוכנית הכלכלית, שנועדה לעצור את האינפלציה ולהתוות מדיניות כלכלית שתוביל לבניית כלכלה יציבה. היינו יכולים לחשוב שבכך הסתיימו הדחיות, ואכן יבצעו את החוק החשוב הזה.

אבל כאן נכנס הטריק החדש שבו משתמש האוצר והממשלה לדחות מדיניות בנושאים רבים - חוק ההסדרים, הידוע לטוב. אחד הסעיפים שמופיע תדיר בחוק זה הוא הסעיף, שמשהה את יישומו של חוק חינוך חינם לגיל הרך. ב- 1988 , 1992 ו- 1994 נמצא סעיף כזה. לא אתפלא אם גם השנה נמצא סעיף שכזה, כיון שבפעם הקודמת בה תוקן הסעיף המסדיר את התחלת יישומו של החוק נקבע ששנת ההתחלה תהיה ל- 1999 (תשנ"ט) עכשיו, ממש בימים אלה. 

אפשר לשאול, איפה כל חברי הכנסת החברים בלובי החברתי? איפה הכנסת שמחוקקת חוק ולאחר מכן משהה את יישומו? האם יש פה איזו מדיניות שרואה בחקיקה דבר חשוב לכשעצמו ללא קשר אם החוקים מיושמים או לא? בדומה לקריאת חוק ההסדרים בשם מפוצץ שכלל אינו קשור לתוכנו. השימוש בחוק ההסדרים למניעת יישומם של חוקים מאפשר לחוקק חוק הרבה פעמים, או ליתר דיוק למכור את אותה סחורה מספר רב של פעמים. חשיבותה של השכלה ליחיד, לקהילה ולכלכלה דורשת התייחסות רצינית יותר לנושא, ואחת הדרכים להראות זאת היא לממש חוק בן 15, הנוגע בחינוך חינם לגיל הרך.

 

 

פורסם לראשונה בעיתון "גלובס", 3.11.1998