להיות שחור: שיר

אמיר נתן
 
 

זה להתיישב עם תיק באוטובוס

ולראות את השכנה עוברת לכסא אחר,

זה לא לדעת כשבחורה מסתכלת עליך

אם מצאת חן בעיניה או אם היא פוחדת שאתה מחבל,

זה לפתוח את התיק לבדיקה

עוד לפני שהשומר ביקש,

זה לשמוע : "יש לו שכל, למרות שהוא שחור"

ולחייך כאילו שאתה זורם עם הבדיחה,

זה להגיד לבחורה לפני בליינד דייט : "אני שחום"

ולשמוע שתיקה חדה כסכין מעבר לקו,

זה לקרוא לעצמך בצ'אט בכינוי : "אקדמאי שחום"

ולקבל תגובות כמו : "אקדמאי ושחום, זה הולך ביחד?",

זה לענות "שחום" במקום "שחור" כששואלים לצבע עור

כי זה נשמע יותר טוב,

זה ללמוד באוניברסיטה מחשבים באולם של שלוש מאות איש

ולמצוא עוד חמישה אנשים עם צבע עור כמו שלך,

זה לאחר לשיעור באוניברסיטה

ולשמוע את המרצה אומר : "סליחה, אתה שייך לכאן?",

זה לראות בחורות בהירות צפוניות

ולדעת שהם לא שלך ולא יהיו שלך,

זה לא לשכוח את המנוי לבריכה

כי אתה יודע שלא יתנו לך להיכנס,

זה להסתכל לסלקטור בכניסה למועדון עם בטחון בעיניים

ולרעוד מבפנים כמו רכיכה עלובה,

זה להיבדק על ידי ניידת משטרה ליד הבית שלך

כי יש התראה שמסתובב חשוד בשטח,

זה לראות אתיופי

ולהרגיש שאתה מבין אותו,

זה לשבת לבד בבית קפה

ולראות לקוחה מסמנת למלצר שיבדוק אותך,

זה לעשות פרצוף תמים בתחנת אוטובוס

כדי שלא יחשבו שאתה מחבל,

זה להתחיל עם בחורה

ולראות לה מבט מפוחד בעיניים,

זה להכיר את כל אנשי הביטחון בשדה התעופה

כי כולם מסתכלים עליך,

זה לעבור במכס במסלול הירוק

ותמיד להתבקש להעביר את התיקים לבדיקה,

זה לשמוע מבחורות

שהן חייבות להכיר אותך לחברות שלהן ואף פעם לא לעצמן,

זה לשמוע לפחות פעם בשבוע את המשפט

"אתה תימני, לא?",

ולענות לפחות פעם בשבוע

"לא"

זה להרגיש כל הזמן

שאתה יכול רק להפתיע לטובה,

זה לשמוע את הבוס בעבודה אומר :

"אז גם אתה מאלה שמצביעים ש"ס כדי לדפוק את השמאלנים?" ולחייך,

זה לקרוא בעיתון שאלי ישי הוכיח עצמו כמנהיג המזרחים

ולהבין שהכוונה אליך,

זה לצאת עם חברים בהירי עור למועדון

ולתת להם לבקש להיכנס כי אתה יודע שלך לא ייתנו,

זה לדעת שאולי במקום אחר

היית יכול להיות מישהו,

זה להסתובב עמוק בפנים עם הכרת תודה

שלא עוצרים אותך,

זה לחזור מטיול בחו"ל לבד

ולהיבדק במכס בחשד להברחת סמים,

זה לא לקחת את כל הכביסה לאימא בשקית אחת

כדי שלא יפחדו ממך באוטובוס,

זה לומר את האמת לסלקטורית בשדה תעופה

ולגמגם,

זה לראות פרסומת למרכך כביסה

ולזהות מישהו דומה לך,

זה לראות הצגות ביום שלישי בניסן נתיב

ולהרגיש כמו נטע זר בקהל,

זה להירשם בסוכנות שחקנים

ולהישלח לתפקידים בפרסומות למזון,

זה להתעצבן בויכוח בעבודה ולשמוע :

"אתה נוטה להתפרצויות, אתה חם מזג?",

זה להיות חודש בחו"ל

ולהרגיש כמו בן אדם רגיל,

זה לחזור לארץ לשאול את המוכס :"איך זה שתמיד בודקים אותי?"

ולקבל בתגובה :"זה כתוב לך על המצח",

זה לראות ערבי ישראלי מדבר בטלוויזיה

ולהרגיש כמו אח שלו,

זה לראות פרופסור בהיר עור מדבר בתכנית תרבות

ולהרגיש כמו המשרת שלו,

זה לדבר עם חברים על היחס לשחומים

ולקבל : "אתה לא באמת מאמין בזה?",

זה לדבר עם פסיכולוג

ולשמוע :"אתה משדר פחד ומזמין את היחס המתנשא",

זה לשמוע על המיליארדים שילכו לקיבוצים מהפשרת הקרקעות

ולזכור את אבא הולך קילומטר ברגל עם סלים כדי לחסוך חצי שקל,

זה לרקוד מול בחורה בדיסקוטק

ולראות אותה מתרחקת,

זה לדעת שיש אנשים שנמצאים מתחת לך בסולם החברתי

ולא להבין איך הם מצליחים לחיות עם זה,

זה לדבר עם בחורה

ולראות חיוך מאולץ מתפשט על פניה,

זה לקנות כמה חולצות

ולראות את המוכרת  בוחנת את החתימה בכרטיס האשראי,

זה לקרוא בעיתון על הפער העדתי הכלכלי

ולהבין שהפער האמיתי הוא במבט בעיניים,

זה לצאת עם בחורה ממשפחה פולנית בכוכב יאיר

ולפחד לפגוש את אבא שלה,

זה להיבדק על ידי מג"בניק בכניסה לשדה התעופה

כי אתה נראה בדיוק כמוהו,

זה לשמוע את נהג המונית אחרי שנבדקת :

"מה, אתה נראה חשוד?"

זה להתחיל עם תימנייה

ולשמוע שהיא מעדיפה בהירים,

זה לדעת שבחמש שניות חסד שבחורה מוכנה לשמוע אותך

אתה צריך להראות שאתה לא ערס,

זה לדעת שאתה ערס

אלא אם הוכחת אחרת,

זה לדבר בעברית לבודק בטחוני בשדה תעופה

ולחוש בהקלה שלו כשהוא שם לב למבטא,

זה לרדת למכולת בארצות הברית

ולהרגיש את הכבוד העצמי ממלא אותך,

זה להיות במסיבת יום הולדת של חבר בשינקין

ולהרגיש כמו מיצג אותנטי במוסיאון,

זה לשמוע מבחורות שיוצאות אתך

שהן בעד לתת צ'אנס לכל אחד,

זה לשמוע מישהו מדבר בחית ועין

ולא להבין איך הוא לא מתבייש,

זה להיכנס עם דפיקות לב לפגישה עם בעל דירה להשכרה בת"א

כי אתה יודע שהסיכויים נמוכים,

זה לשמוע על מתאבד ערבי

ולדעת שאם היית נולד שם, זה היית אתה,

זה לדעת שבמקום אחר

היית יכול להיות מישהו.

 

 

פורסם לראשונה באתר של סמי שלום שטרית, 28.02.2005

 

 

 

 

תרבות מזרחית > שירה

 

 

מנכ"לית משרד החינוך דורשת יוצרים מזרחיים בבגרות בספרות / ראלי סער

 

דברים לערב לכבוד ארז ביטון / סמי שלום שטרית

 

"לרגע אחד השירה הובילה את המהפכה": ארז שוייצר ב"הארץ" על הערב לכבוד ארז ביטון

 

אמירה הס: אישיות שאינה בנויה להתאים למציאות הזאת

על שירת ברכה סרי / יובל לבנה

על השירה מלאת החסד של ברכה סרי / מתי שמואלוף