יהודי ארצות ערב
 

מה זה "מזרחים" כולם כבר יודעים מאז תחילת שנות התשעים לפחות, אבל מכותרת דבריי מתחייבת השאלה מה זה, או מיהם "המזרחים החדשים"? לפני שאנסה להגדיר, חשוב לי להקדים ולומר שהביטוי שונה מהמונח "מזרחים" בכך שאינו מגדיר מוצא אתני דווקא. "המזרחים החדשים" זה אנחנו,

רוב הדוברים והדוברות כאן. כלומר, מזרחים ושאינם מזרחים, יהודים ולא יהודים, ישראלים ותושבי חו"ל, שהמשותף להם הוא תפישת עצמם כחלק מהמזרח הגיאו-תרבותי והשיח המזרחי הרדיקלי החדש המתעצב כבר למעלה משני עשורים. זה אינו שם של תנועה במובן של התארגנות, אלא במובן של תזוזה. זהו גל הולך וגדל של פעילי קהילה וחינוך, אקדמאים, מורים ומורות, סטודנטים, אומנים, סופרים, עיתונאים ואנשי ונשות רוח, אשר בשני העשורים האחרונים עיצבו ביקורת רדיקלית ושיח חדש בחברה הישראלית, ואשר ממנו צומחת מחשבה ופעולות אלטרנטיביות. כך בתחומי החינוך, התרבות, הספרות, הקולנוע התקשורת והאקדמיה. אנחנו פועלים בתנועות ובארגונים קטנים ואיכותיים אשר מעולם לא העמידו עצמם למבחן אלקטוראלי.

"המזרחים החדשים" לעולם לא יגדירו עצמם במונחים המניפולטיביים של ההגמוניה האשכנזית הפוליטית והאקדמית, כמו "עדות מזרח," או "ספרדים," אלא אומרים "מזרחים" ומתכוונים לזהות ולשיח פוליטיים. כלומר, המכנה המשותף בין יוצאי מרוקו ועיראק, תימן וטשקנט, הוא לא רק המסורת וההלכה הספרדית, אלא גם ובעיקר מציאות הדיכוי הכלכלי והתרבותי אליה נקלעו בישראל. מציאות זו יצרה זהות משותפת – זהות פוליטית בעיקרה, המתרחבת עם השנים לזהות תרבותית דינמית.

מתוך המאמר 'המזרחים החדשים' של ד"ר סמי שלום שיטרית שהתפרסם ברשות גם באתר זה.